דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

     רבים סבורים שהראשונים שעסקו בהדפסה היו הסינים. הסינים השתמשו בצבעים על בסיס שמן אשר נמרחו על אבן
     חלקה, שעליה ציירו את המקור בדמות ראי. שיטה זו ידועה בשם ליתוגרפיה. על פי ספרי ההיסטוריה, תהליך הדפוס
     הומצא על ידי פי שנג (Pi Sheng) בשנת 1040. המצאת הדפוס המודרני שייכת ליוהאן גוטנברג, בסביבות שנת 1436.

יוהאן גוטנברג אבי הדפוס המודרני

      אחת מאבני הדרך החשובות ביותר בעולם הדפוס הייתה מהפכת הדפוס של יוהאן גוטנברג בגרמניה בסביבות המאה 
      ה-15. תרומתו של יוהאן גוטנברג הייתה למעשה שכלול השיטה הקיימת, שכלול זה הפך את עולם הדפוס פשוט,
      זול ויעיל יותר. הרעיון של גוטנברג היה להפריד כל אות לגוף בודד ולצרפן יחדיו לבניית שורות של טקסט וכך לעמד את
      העמוד השלם (סְדָר‏). עד להמצאה זו הכינו את לוחות הדפסהשל העמוד השלם, מיחידה אחת (מעץ או מאבן) למעשה
      לוחות הדפסה היו חד פעמיים ונחצבו או גולפו על ידי רבי אמנים\פסלים, בגמר ההדפסה לא ניתן היה לעשות שימוש
      חוזר בלוח הדפסה. גוטנברג שכלל גם בתחום זה, מכיוון שהיה צורף, כלומר בעל ידע ביציקה והטבעה, יצר את האותיות
      מסוג מתכות מתאים. הספר הראשון שהודפס בשיטה זו של גוטנברג היה התנ"ך. המצאתו של גוטנברג הוזילה את עלויות            החומרים (בגלל מחזור החומרים) ודרשה כוח עבודה פחות מיומן (בגלל היציקה). תרומתו של גוטנברג לעולם הייתה
      הפיכתה של המילה הכתובה למוצר זמין וזול יחסית, עובדה זו גרמה להפצה של המילה בכל שכבות האוכלוסייה. לכן
      יש המחשיבים את המצאתו של גוטנברג  כהמצאה החשובה באלף הקודם.

    דפוס

       ככלל רוב שיטות ההדפסה הישנות, בעיקר מתחום ההדפסה הישירה, משמשות כיום בתחום האומנות.

 
        הדפס עץ- היא שיטת הדפסה וציור שבה תמונה נחרטת לתוך משטח עץ, כאשר החלקים המודפסים נשארים
      בגובה המשטח בעוד החלקים שאינם מודפסים מוסרים, בדרך כלל בעזרת אזמל או מפסלת.

ליתוגרפיה (הדפס אבן)- היא טכניקת הדפסה שמקורה בסין העתיקה.יש טוענים שזו שיטת ההדפסה הראשונה. בעבר השתמשו בטכניקה זו להדפסת טקסטים, כיום משמשת להדפסת יצירות אמנות, על גבי נייר או על גבי חומר מתאים אחר, במספר עותקים מוגבל. הליתוגרפיה הומצאה בשנת 1796 על ידי אַלְוַאִיס זֶנֶפֶלְדֶר בבומיה והיא טכניקה המשמשת לשכפול תמונות באיכות גבוהה ובמחיר נמוך (יחסית לאותה תקופה).

דפוס בלט - שיטת הדפוס התעשייתית הראשונה, שהומצאה על ידי גוטנברג. הייתה בשימוש שנים רבות עד אשר הוחלפה על ידי טכנולוגיות מתקדמות ומודרניות יותר. הלוח נעשה בסידור ידני (סְדַר) בכתב ראי‏, עליו נמרח הצבע ועליו הונח דף בודד. ההדפסה נעשית בעזרת מכבש או גלגלת להצמדת הנייר לאותיות הצבועות והדפסת הדף.

דפוס משי - בובו הדמות הרצויה מועברת מבעד רשת בצפיפויות משתנות (בעבר הרשת הייתה עשויה סיבי משי, כיום הרשת עשויה סיבים סינתטיים), הרשת אטומה באזורים בהם לא רוצים שיעבור צבע. שיטה זו משמשת כיום להדפסה, בעיקר משום כמות הצבע הגדולה שמיושמת על המוצר המודפס ולכן משמשת בהדפסת מוצרים סופגים (קרטונאז`, מוצרי טקסטיל)

פלקסוגרפיה (פלקסו) - שיטת דפוס זו הינה תוצר של התפתחות דפוס הבלט, שיטה זו הותאמה למעשה לצורך בהדפסת מוצרים אשר אין אפשרות להדפיסם בעזרת שיטות אחרות בגלל עדינות החומרים אותם מדפיסים, בגלל הלחץ הרב שמופעל בזמן ההדפסה על המוצר המודפס. ההדפסה עצמה נעשית על ידי גלופת גומי, על בסיס חותמת משרד פשוטה. שיטת דפוס הפלקסוגרפיה הינה שיטת הדפסה על עיקרון ההדפסה הישירה, בה מודפס שטח ההדפסה בצורה ישירה מגלופה. המושג פלקסוגרפיה נגזר מתכונת גמישות גלופת הגומי.

דפוס שקע - שימש לשיכפולים של מקור, כינוי דפוס השקע היום הינו תחריט, מהמושג חריטה. שיטה זו הינה התפתחות של דפוס האבן (ליתוגרפיה) למעשה הדמות הרצויה נחרטת על מצע רך, יחסית, צבע מוכנס לחריצים, משטח ההדפסה מוצמד לדף ועליו מופעל לחץ למטרת הדפסה. כיום משמש דפוס השקע לעבודות עיצוב ואומנות.

דפוס צילינדר - הינה שיטה הפועלת על עקרון ההדפסה הישירה והינה בבסיסה תוצר של טכניקת דפוס השקע. בשיטה זו הלוח הינו למעשה, גליל עשוי מתכת רכה (יחסית), כאשר על גביו נגרעת הדמות. בעבר הרחוק השתמשו במסמרי פלדה לחריטת הדמות על הגליל(צילינדר), בתקופה מאוחרת יותר השתמשו באמבט חומצות ליצירת הדמות בדומה להדפס אבן, כיום משתמשים בצריבת לייזר, כאשר גודל הנקבים ועומקם (אשר נקבעים על ידי עוצמת הלייזר) קובעים את הרזולוציה. שיטה זו עובדת על עקרונות הפרוצס. בשיטה זו משתמשים להדפסה של מיליוני עותקים (למשל:נשיונל ג`יאוגרפיק). שיטה זו נחשבת לאיכותית מכולן.

הדפסת טמפון - שיטה להדפסה על חפצים עגולים כגון עטים, צנצנות, שפופרות וכדורים. השיטה מבוססת על חותמת הנטבלת בדיו ומעבירה אותו אל משטח ההדפסה.

דפוס אופסט (Offset) (שטח) - שיטה שבה מועתקת דמות המקור אל הלוח. הלוח עשוי מנייר עבה או סגסוגת אלומיניום ומצופה באמולסיה, כדי לקבל את הדמות הנדרשת לוח עובר תהליך פיתוח (בדומה לתהליך הפיתוח בצילום) הלוח ועליו הדמות מוצמד אל תוף גלילי. עיקרון העברת הצבע מתבסס על דחיית מים ושמן, הלוח מקבל מים בכמות קטנה, הצבע הינו צבע על בסיס שמן שנדבק לחלקים היבשים (כלומר לדמות האמולסיה). שיטה זו נמצאת בשימוש לעבודות הדפסה גדולות, בסדר גודל של 1,000-1,000,000 עותקים. זו השיטה הנפוצה ביותר כיום ומדפיסים בה עיתונים, ספרים, שבועונים, עלונים וכדומה.

הדפסה דיגיטלית  - בשנים האחרונות התפתחו שיטות הדפסה דיגיטליות. בשיטה זו האינפורמציה של הדמות מועברת ישירות מהמחשב, כאינפורמציה דיגיטלית, לגליל הממגנט אליו את הצבע בהתאם למקור. שיטה זו משמשת לעבודות הדפסה בכמויות מעטות (לדוגמה: שילוט רחוב, פוסטרים,ועוד).

יצור הנייר

תהליך ייצור הנייר המשובח - העץ נגרס לשבבים אשר אותם מרתיחים בתערובת חומרים כימיים אשר מפרקים את
מרכיבי העץ השונים ומשאירים את התאית בלבד. לאחר שטיפת התערובת, מוסיפים חומרים שונים לצורך חיזוק הנייר או השבחתו ולעמידה בלחות או לשינוי הצבע. לאחר מכן העיסה מסוננת ושוטחים אותה לצורת יריעות. תהליך ייצור זה מיועד להפיק נייר טוב אשר משמש להדפסת ספרים באיכות גבוהה. במקרים מסוימים הנייר הלח עובר בין שני גלילים שהאחד
מכיל תבליטי אותיות, סמלים או ציורים. בנקודות המגע סיבי הנייר נלחצים היטב זה לזה והדוגמה של התבליט נשארת
במבנה הסיבים גם לאחר הייבוש. בצורה כזו ניתן להפיק נייר בעל סימן מים שניתן לראות רק מול אור חזק. סימן מים
משמש לזיהוי הנייר בעיקר בשטרות כסף או במסמכים חשובים.

תהליך ייצור הנייר הפשוט - לאחר פירוק העץ מוכנסת תערובת של שבבי עץ ומים אל תוך מכונת הריסוק ומוסף
לתערובת עמילן או שרף אשר נדבקים לסיבים ומקשרים ביניהם. כדי לייצר נייר צבעוני, מוספים לתערובת חומרי צבע.
כדי לייצר נייר לבן מוסיפים חומרים שיבטלו את הגוון הצהבהב של הנייר הגולמי. לאחר מכן העיסה נכנסת למכונה אשר
בקצה של המכונה ישנו מכל שמערבב את העיסה במים עד אשר העיסה נעשית דלילה, התערובת הדלילה מוזרמת על
רצועה אשר עשויה מרשת מתכת דקה.על מנת שהרצועה לא תשקע מותקנים תחתיה גלילים אשר תומכים בה ומנענעים מעט מצד אל צד על מנת להאיץ את טפטוף המים. כאשר הנייר הלח יוצא מהרשת ומהמכונה הוא עובר אל סרט נוסף
אשר עשוי לבֶד סינתטי ומשם אל גלילים מחוממים אשר עליהם עובר הנייר עד שהוא יבש לחלוטין. הנייר יכול לעבור עיבוד
נוסף כמו ציפוי בקאולין ולאחר מכן ליטוש,כך בעצם מתקבל נייר מבריק לבן וחלק אשר משמש להדפסת תמונות צבעוניות. הכינוי המקובל לנייר זה הוא נייר כרומו. שבבי העץ אינם המקור היחיד לעשיית נייר, ישנם ניירות מיוחדים אשר מייצרים
אותם מפסולת אריגים או מכותנה ופשתן. נייר טוב עשוי גם מצמח אספרטו (גומא ספרדי) שגדל בצפון אפריקה ובספרד
והוא מצטיין בסיבים חזקים וארוכים. רובו של הנייר המודרני מיוצר מסיבי עץ.

לאחרונה נחשפו מוצרים הנקראים "נייר דיגיטלי". "נייר" זה הוא למעשה מכשיר תצוגה מתקדם הנקרא נייר בשל עובי
דק במיוחד אך בניגוד לנייר קובנצינלי הוא בעל יכולת לשנות את המידע המוצג על גביו במהירות המאפשרת הצגה
של קטעי וידאו.

      תדמית ועיצוב גרפי

      
      עיצוב גרפי ובניית תדמית הם נגזרת הנובעת מהצורך להעביר מסר / אוסף של תכונות הקשורים למוצר ומגוון
      התכונות הקשורות אליו. במילים אחרות. עיצוב גרפי נכון יוביל את הלקוח להסקת מסקנות מהירה בנוגע לאיכות המוצר,
        שימושיו, ייחודיות כיו"ב. מגוון תכונות אלו, מקנות למוצר ערך מוסף שלו כמו לשאר המוצרים הנתפסים כזולים או בסיסיים
      בעיני הלקוח. המפגש הוויזואלי הראשוני של הלקוח הפוטנציאלי עם המיתוג של בית העסק, יוצר רושם ראשוני שמשפיע
      באופן קריטי על היחס אותו יפגין הלקוח כלפי המוצר ומחירו. דבר הנכון לגבי כל פרט ממנו יכול הלקוח להתרשם,
      כמו לוגו החברה, אריזת המוצר, כרטיס הביקור, הניירת המשרדית, מודעה בעיתון, אתר האינטרנט של העסק וכלל 
      המעטפת המיתוגית. השפה המותגית חייבת לכוון לקהל היעד הרלוונטי שהוגדר מראש ולדבר בשפתו.
        עיצוב גרפי מקצועי, נכון שיעשה במקביל לקונספט שיווקי שנקבע מראש. חשוב לוודא שהאופן בו החברה מוצגת
      בעיני הלקוח יהיה אחיד בשפתו וללא מסרים כפולים וללא חוסר בהירות.
        כאשר ניגשים למעצב במטרה למתג את בית העסק / המוצר, כדאי למסור במפורט פרטים על פעילותו, לקוחותיו הקיימים
      והחדשים אליהם רוצים לפנות ובכלל כל פרט מידע שיעזור לבחור את שפת הפניה הנכונה עבור אותו קהל היעד.
     
      החלק הראשון -  והבסיס לכל עיצוב גרפי בא לידי ביטוי, בראש ובראשונה, בלוגו החברה.

      הלוגו הינו סמל וויזואלי הבא להקל על מי שנחשף אליו לקשר את שייכות המוצר / מסמך גם ללא הצורך לחפש טקסטים.
      על הלוגו להעביר מסר פשוט, ברור וחד וללא לכלול אלמנטים ומסרים רבים.
       
      החלק השני - במיתוג העסק מתבטא בניירת המשרדית. כרטיס הביקור אותו משאירים בשטח, פולדר החברה,
      ניירת המכתבים ומעטפות הדואר כולם נחשפים באופן יום יומי להמון אנשים ואין סיבה לא לרתום גם אותם למאמץ המיתוגי.
     
      השלב השלישי - מעצבים את שאר ה"מוצרים" ובינהם אתר אינטרנט תדמיתי/ מכירתי (ע"פ אפיון) בו משתלבים אלמנטים 
      עיצוביים רבים ובו נחשפים ללקוחות פוטנציאליים רבים בעלות נמוכה משמעותית מכל אמצעי פרסום/ שיווק אחר.
      עיצוב אתר תדמיתי איכותי ידאג גם לשמור על קשר הדוק בינך לבים לקוחותיך הקיימים.

     
      "אם אתם לא נראים, אתם לא קיימים... ואם אתם נראים אז תראו טוב"